איך עימוד ספרים נכון משנה את כל התחושה

---

כשמדברים על עיצוב גרפי, מדברים על צבעים, פונטים, קומפוזיציה, אבל דווקא הרווחים,

אלה שלא תמיד שמים לב אליהם, עושים לפעמים את ההבדל הכי גדול.

רווח בין שורות, בין אותיות, בין פסקאות, בין אלמנטים, או בין הטקסט לשוליים,

כל אחד מהם משפיע על איך שהעיצוב מרגיש בעין.

אני לא רואה ברווחים משהו ריק, להיפך, הם ממש בחירה עיצובית.

בעולם כל כך עמוס, הרווחים נותנים לקורא רגע לנשום, הם יוצרים קצב, מיקוד,

הבנה של מה חשוב ומה משני. לפעמים דווקא השקט הזה בין האלמנטים,

הוא מה שמייצר את התחושה של ניקיון, סדר, ואפילו יוקרה.

בעימוד של ספרים אני מרגישה את זה עוד יותר.

העיצוב לא אמור רק להיראות טוב, הוא אמור להחזיק קריאה של מאה עמודים או יותר,

בלי לעייף את העין או להכביד על הראש.

היו פרויקטים שידעתי שמשהו לא יושב לי, עד ששיניתי מרווח בין שורות או הגדלתי את השוליים,

ופתאום זה הרגיש נכון.

אני לא עובדת לפי נוסחה קבועה, אלא שואלת את עצמי, איך זה מרגיש. האם הטקסט נושם?

האם הקורא יקרא וירגיש נעים?

וזה מבחינתי ההבדל בין פשוט לסדר טקסט לבין לעצב חוויה של קריאה.

אם את או אתה מחפשים מישהי שתעצב לכם משהו שנראה טוב, אבל גם מרגיש טוב, אני פה בשביל זה.

שלחו לי הודעה, נדבר על זה יחד.